נפגעי נפש
אנשים אשר מוגדרים נפגעי נפש סובלים ממחלות נפשיות שונות, החל מהקלות ועד לקשות ביותר. חלקם מאושפזים במחלקות פסיכיאטריות סגורות, חלקם במחלקות רגילות בליווי פסיכיאטריים וחלקם השתחררו ממסגרות טיפול וחיים בתוך הקהילה.
נפגעי הנפש הם אוכלוסייה חלשה מאוד ופגיעה במיוחד. במרבית הפעמים החברה מתייחסת אליהם בצורה לא נאותה ולפעמים אפילו מזלזלת.
הם לא תמיד מודעים לעצמם ולכן הם נתונים בהחלטותיהם של אחרים. נפגעי נפש לא בהכרח מודעים לזכויותיהם, וגם אם כן הם אינם מסוגלים לדרוש אותן בגלל מצבם הנפשי.
ביטוח לאומי מעניק לנפגעי נפש, אך כדי שהם יוכלו לקבלה עליהם להוכיח כי הם לוקים ב אשר מגבילה אותם בתפקודם היום יומי. נכות נפשית נקבעת על ידי פסיכיאטר אשר יושב בוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי.
נפגעי נפש בעלי נכות נפשית זכאים לפנות לוועדת שיקום מטעם המוסד לביטוח לאומי, על מנת שזו תקבע את הזכויות אשר מגיעות להם בתכנית השיקום. לשם כך עליהם להציג שבה נטען כי הם זקוקים לשירותי שיקום בגין הנכות הנפשית בה הם לוקים.
מה זה סל שיקום ? (PDF)
חוק שיקום נכי נפש בקהילה
-
חוק זה דואג לשיקומם ושילובם בקהילה של נכי הנפש כדי לאפשר להם להשיג, ככל הניתן, עצמאות תפקודית ואיכות חיים, תוך שמירה על כבודם ברוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
מדריך מיצוי זכויות לנפגעי נפש
המידע במדריך מיועד לסייע לתהליך מהיר של מיצוי זכויות לנפגעי נפש ובני משפחותיהם
גורמי ממשל
איילין זקס, סיפור מרשים על התמודדות עם סכיזופרניה
על הרפורמה- עמדת נגד (חשוב להדגיש לקרוא בקריאה בקורתית, יש להדגיש שעמותת אנוש היא גם חלק מהתומכים ברפורמה למרות שבכתבה זה לא צוין)
הרפורמה בבריאות הנפש - הפרטת השירות וחיסולו
שיקום נפגעי נפש
שירותי השיקום במדינת ישראל משתדלים להתערב כמה שפחות בחייהם של נפגעי הנפש וזאת במטרה לאפשר להם לחיות את חייהם בעצמם.
מסגרות השיקום כוללות סיוע במציאת מקומות דיור כמו לדוגמה דיור מוגן שבו ניתנות תמיכה רפואית ותמיכה נפשית או הוסטלים מיוחדים עבור אוכלוסיית נפגעי הנפש. שירותי השיקום שמים להם למטרה לשלב את נפגעי הנפש במעגל העבודה בקהילה.
לצורך כך ישנם מסלולי הכשרה תעסוקתית, מסלולים של הקניית מיומנויות עבודה ומסגרות של תעסוקה נתמכת. שילוב נפגעי נפש במסגרות עבודה תורם להם להרגשת שייכות בתוך הקהילה בה הם חיים ומעניק להם מוטיבציה להמשיך בכוחות עצמם וללא עזרה או תמיכה.